איפה לשמור את הגיבויים, ואיך להגן עליהם

כלל שלושת העותקים

שמרו את הנתונים שלכם בשלושה עותקים, האתר שלכם ושני גיבויים, על שני אמצעי אחסון שונים, שאחד מהם מחוץ לשרת של האתר. אם אחד נעלם, שני האחרים נשארים.

שלושה מקומות, שלושה שימושים

• בשרת של האתר. נוח כדי לחזור לאחור מהר, אחרי עדכון ששובר את האתר. חסר תועלת אם השרת עצמו קורס.
• במחשב שלכם. מחוץ לשרת, בתנאי שזוכרים לעשות את זה, ושומרים את הקובץ היטב: הוא מכיל את כל האתר שלכם.
• במרחב אחסון משלכם, שרת SFTP או מרחב תואם S3, כמו שמציעים שירותי אחסון רבים. מחוץ לשרת, ובלי צורך לזכור, אם הגיבוי נשלח אליו מעצמו.

נעול במפתח

גיבוי מכיל הכול: החשבונות, הרכישות, ההודעות של הלקוחות שלכם. אם הוא נשכח בתיקייה ציבורית, כל אחד יכול להוריד אותו. לכן גיבוי חייב להיות מוצפן, והמפתח שלו צריך להישמר במקום אחר מהקובץ: אחרת, מי שמוצא את הקובץ מוצא גם את מה שפותח אותו.

ומה לגבי ה-GDPR?

אם האתר שלכם שומר נתונים של אנשים (לקוחות, נרשמים, רכישות), גם הגיבויים שלכם שומרים אותם. ה-GDPR מצפה, בין השאר:

• שתוכלו לשחזר את הנתונים ואת הגישה אליהם בתוך זמן סביר אחרי תקרית (סעיף 32): זה בדיוק התפקיד של גיבוי;
• שתגנו עליהם, למשל באמצעות הצפנה (סעיף 32);
• שלא תשמרו אותם יותר מהנדרש (סעיף 5): בחרו משך שמירה, ותנו לישנים ביותר להימחק;
• שתדעו איפה הם נמצאים: מרחב אחסון מחוץ לאיחוד האירופי הוא העברת נתונים, שצריכה להיות מוסדרת (פרק V). בחרו את האזור של מרחב האחסון שלכם בידיעה.

ההצפנה עוזרת גם ביום של דליפה: כשהנתונים הגנובים אינם מובנים למי שאינו מורשה לגשת אליהם, ה-GDPR פוטר מהחובה להודיע לכל אחד מהאנשים הנוגעים בדבר (סעיף 34).