1. כתובת לכל שפה
/החדרים-שלנו/ בשפת האתר, /en/our-rooms/ באנגלית. לכל גרסה יש כתובת משלה, תמיד אותה כתובת. Google מסווג כל שפה בנפרד, ומציג אותה לאנשים שמחפשים בשפה הזו.
2. עמוד ש־Google יכול לקרוא
התרגום צריך להיות בתוך העמוד שהשרת שולח, ולא להתווסף אחר כך בדפדפן של המבקר. תרגום שנעשה בדפדפן, Google לא רואה אותו: מבחינתו, האתר שלכם קיים רק בשפת המקור שלו.
3. תגיות שמקשרות בין השפות
כל עמוד אומר ל־Google איפה נמצאות הגרסאות האחרות שלו (תגיות hreflang). בלעדיהן, Google עלול להציג את עמוד המקור למבקר שמחפש בשפה אחרת.
4. גם הכותרות והתיאורים מתורגמים
הכותרת והתיאור שמופיעים בתוצאות החיפוש הם מה שגורם ללחוץ, או לא. צריך לתרגם אותם כמו את שאר העמוד.
5. שום דבר לא משתנה בגרסת המקור
כתובות המקור נשארות אותו דבר, וגם התוכן. מה שעובד היום ממשיך לעבוד.